<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קס"ז</h1>
<h2>דף מג:</h2>
ולענין מה שבא בשאלותיך אם מותר לעשות צורת אריה בלא לשון חרותה על טס של כסף או של זהב לרפואה לפי שנמצא לראשונים בספרי הרפואות שזה מועיל לחולי מתנים והוא שיעשוה בשעה ידועה, ופלפלת בזה הרבה מגמרין ומגמרא דבני מערבא וראיתיך נוגע בזה פעם מחשש איסור עשיית שמשין שבמרום ולומר שהאריה אחד מארבעה פנים ופעם מחשש דרכי האמורי הואיל ואין הקש הטבע מסכים לזה שיהא בזה שום תועלת. אני אומר על חשש ראשון דאין איסור עשייה בזה ואפילו לא עשו לו אחרים אלא שעשאו ישראל ואפילו בולט, לפי שאין במשמשי מרום דמות אריה עומד לבדו ולא נשר ולא שור אלא שפני חיות המרכבה דמות ארבעה פנים אלו והעושה צורת פנים כצורת החיות שעושה לה דמות ארבעה פנים אלו הרי זה אסור אבל אחת מהן לבד לא. ותדע דאם כן למה אנו צריכין לפירקיה דאביי באיסור עשיית צורת האדם מדכתב [שמות כ'] לא תעשון אתי לא תעשון אותי, בא ונלמוד מן הבריתא דקתני לא תעשון דמות שמשין שמשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת, ואביי גופיה הוא דאמר עלה לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון וכן ששנינו חיות הקודש וחיות הקודש אחד מפניהם פני אדם אם כן אין לו צורך עוד לדרשת אתי אותי, אלא דלא אסרו בדמות חיות הקודש אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי וכדגרסינן התם בהדיא לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי אהדדי וכולה שמעתא דפרק כל הצלמים מוכחת כן. ולפיכך צורת אריה ונשר ושור כל אחת לעצמה מותר לעשותה. ותניא בתוספתא [פ"ו ה"א] טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה רבי חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא חותמין בחותם של פרצופות רבי אלעזר ברבי צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם בלבד, והילכך אפילו בלשון ואפילו בולט מותר וכל שכן בשוקע שאין לך אסור בשוקע. ואי משום דרכי האמורי, האמת כמו שאמרת שכל שיש בו משום רפואה וידוע לרופאים שהוא כן אין בו משום דרכי האמורי. ויתר מזה נראה שכל שלא נאסר בגמרא באותן המנויין בדרכי האמורי אין לנו לאסרן, לפי שאין הסגולות נודעות לנו ואין לנו לדון עליהם מדרכי הטבע המפורסם, שהרי יש סגולות שלא נודע עיקרן לכל בעלי הטבע כקמיע של עיקרין וקרירת האבן הירוקה הנקראת אשטופאסי, גם בעשבין גם בלחשין שהתירו חכמים כמו שאמרנו בכמה מקומות לימא הכי ולימא הכי ואין לך רחוק מן הטבע מלחש שברירי ברירי ואף על פי כן התירוהו חכמים [פסחים קי"ב ע"א] [ולא היתר בלבד אלא שצוו והזהירו לאומרו מפני סכנה, והילכך כל שלא ידענו אם יש בו שום רפואה אם לא מותר אם לא אסרוהו חכמים] בהדיא באותן השנויין בגמרא שיש בהן משום דרכי האמורי. והנה לרבותינו ז"ל גם כן רפואה בצורות כמו שאמרו במסכת שבת [ס"ה ע"א] ובסלע שעל גבי הצינית ואמרו בגמרא למה אם משום שוכתא ליעביד לי טסא אי משום צורתא ליעביד לי פולסא. ושמעתי כי גם מורי הרב רבי משה ב"ר נחמן ז"ל היה עושה אותה צורת אריה לאותו חלי כמו שאמרת ולא חשש לכלום.
